יום שלישי, 16 בפברואר 2016

3. מחר

צמרמורת אוחזת בגופי וידי קרות נורא. מתקשרת לרעואל בעלי ושולחת הודעה לאחותי כדי לעדכן על שיחת הטלפון עם שרון. לא מסוגלת ולא רוצה לדבר עם אף אחד. יש לי סרטן שד!!!

תחושה שהזמן עומדת מלכת. השעון בהפוגה. מסתכלת על המחר, כל יום צעד קטן לעבר המטרה ולא מתעסקת בשאלה למה זה קרה. חושבת על עשייה. מה צריכה לעשות ואיך.

משוחחת עם רעואל ומבטיחה שאעמוד בכל טיפול שיידרש אבל מבקשת שייקח ממני את כל ענייני הבירוקרטיה והניירת שגם ביום טוב אני לא סובלת אז על אחת כמה וכמה עכשיו. מבקשת שיקבע לי שני תורים, האחד לאונקולוגית, פרופ' בלה קאופמן, והשני לכירורג, פרופ' פפא, וכמובן כמה שיותר מהר. ואני יודעת שיש על מי לסמוך.

למחרת אנו כבר נפגשים עם האונקולוגית. היא נעימה ואופטימית וחושבת שבגלל שהגידול קטן יש אפשרות שלא יהיה צורך בכימותרפיה. נשמע מבטיח, ממש סרטן light. המלצתה פשוט ניתוח כמה שיותר מהר, לסלק את הגידול מגופי. אני מתחברת לגמרי לגישתה והיא מסייעת לנו לקבל תור מהיר לכירורג, כבר ביום ראשון.

חוזרת הביתה מהפגישה עם האונקולוגית ומחליטה לשתף את הילדים. מרגישה שלא יכולה עוד להסתובב עם המידע הזה בבטן בלי לשתף אותם. מרגישה שחשוב שידעו כבר עכשיו! אני מתחילה להיעלם מהבית לבדיקות, פגישות, ולא רוצה שישמעו את זה פתאום במקרה ממקור אחר. 

מזמינה אותם לשבת אתי ועם רעואל במטבח ואומרת שרוצה לספר להם משהו. הדרמטיות קצת מפתיעה אותם. מערכת היחסים שלנו עם הילדים פתוחה וגלויה וגם הפעם בוחרת להיות גלויה וכנה. מסבירה בשפה שגם מעיין בת ה-9.5 תבין. מסבירה שגדל לי בשד כמו כדור קטן שלא שייך וצריכה לעבור ניתוח כדי להסירו כי הוא לא בריא, אומרת שקוראים למחלה סרטן שד ושכנראה אצטרך לעבור עוד טיפולים וברגע שאדע איזה אשתף אותם. מזכירה להם שגם לאורית אחותי היה סרטן שד לפני כ-10 שנים והיא בריאה. אני מצליחה לחייך קלות והם לא שואלים הרבה. גל הבכורה בשיחה של שתינו לבד, מאוחר יותר, שואלת אם אהיה קרחת ואני אומרת שעדיין לא ברור בדיוק איזה טיפול אעבור ואעדכן אותה כשאדע.

אני מרגישה תחושת הקלה עצומה. הילדים יודעים ושמעו את זה ממני בצורה כנה וישירה. העברתי להם את המסר שיש דרך שעלי לעבור ושיש טיפול למחלה והם קיבלו זאת בהבנה. לא הייתי מסוגלת להמשיך ולהתנהל בבית מבלי לשתף אותם.

וכמובן שמספרת גם למשפחה ולחברים. לא פשוט להפוך אנשים לעצובים. לא פשוט לגרום לצמרמורת וזעה קרה שמתפשטת לה בגוף ואני נעתרת לבקשה לשמור על החיוך.

מרגישה שרוצה כבר לספר במרפאות השיניים בהן אני עובדת. מספרת שעשיתי ממוגרפיה שתוצאותיה לא ממש משמחות ורואה מולי איך הפנים נופלות. מנסה למזער את הנזקים ואומרת שהגידול קטן ושאולי לא אצטרך כימותרפיה בכלל. מנסה לעזור לכולם לעכל את הבשורה. סרטן היא אחרי הכל מילה מפחידה. והאמת שמדהימה גם את עצמי ועוברת את השיחות הללו בלי בכי ובלי דמעות.

יום רודף יום ומגיע יום שבת ויובל עולה לתורה. התרגשות גדולה ואני מחייכת ומאושרת. אנו מארחים משפחה וחברים בבית לארוחת צהריים ואני מרגישה מעולה ולשמחתי גם אומרים שנראית מעולה.

מגיע יום ראשון ובערב נפגשים עם הכירורג. הכירורג מחויך ומרגיע כמו האחרים ואומר שהגידול באמת קטן ויש סיכוי שאחרי הניתוח יסתפקו רק בהקרנות. אבל את זה ידעו אחרי שיקבלו את תשובות הפתולוגיה של הגידול. שואל אם אני לחוצה ומבטיח שהכול יהיה בסדר. ברגעים כאלה כל מילה שנאמרת חשובה, נשקלת ונמדדת. קובעים תור לניתוח שבוע לאחר מכן ביום שני. רוצה את הכל מהר עד כמה שאפשר. כאן ועכשיו. רק עשייה תקדם אותי לעבר המטרה - לחזור להיות בריאה!  

בשישי בצהריים מסיבת בר המצווה של יובל עם המשפחה והחברים. ואני שרוצה להיות במיטבי מפנקת את עצמי ואת בנותיי, גל ומעיין, ומזמינה הביתה מאפרת ומסרקת. אנשים מופתעים מאיך שאני נראית ומתפקדת ובטח חלקם חושב שאני בהכחשה או שהאסימון עוד לא נפל לי. אבל לא! מודעת לגמרי למציאות שנכפתה עלי אבל לא נותנת לה לנהל את חיי. אני קובעת את הטון ולא נופלת לתהום. אני זוכה לחיבוק אדיר מהמשפחה והחברים ואני מחייכת כמו שלא חייכתי מימיי.

בשבת בערב לא מוותרת ורעואל ואני יוצאים למסיבת פורים באינטל, מקום עבודתו של רעואל. האווירה שמחה ופורימית ולמרות שבטני מתהפכת לקראת יום שני פוגשים חברים, שותים, אוכלים, צוחקים ונהנים מהופעה מעולה של עילי בוטנר וילדי החוץ. הרי לשבת בבית בחושך עצובה לא יקדם אותי לעבר המטרה.

ובעוד יומיים הניתוח... וזה הרבה זמן למחשבות...

החיים שהיו לי בעצם עומדים מלכת. השלמתי את משימת בר המצווה של יובל ובהצלחה רבה ועכשיו פונה לדאוג לעצמי. ההכנות לניתוח כוללות בדיקות, צילומים, פגישה עם רופא מרדים, אחות ובעיקר הכנה נפשית שאני צועדת לקראת מחר חדש ושונה ובמקום לקטר עליו לחבק אותו ולנסות להנות ממנו. כן, לנסות להנות מההפוגה הזו שנכפתה עלי. אולי זה מה שנקרא לעשות מהלימון לימונדה. עוד לא בדיוק יודעת איך אבל יודעת שכך רוצה לנהוג.

יודעת דבר אחד בצורה בהירה. יש לי שלשה ילדים מדהימים ולא רוצה להשאיר בליבם טראומה שתלווה את חייהם. לא רוצה להצטייר כאמא חולנית ומרירה. רוצה שימשיכו בחייהם, בחוגים ובפעילויות שלהם. רוצה שימשיכו לארח חברים. שימשיכו לצחוק ולחייך.

16/3/15 יום שני, יום הניתוח!  ואני מתעוררת כבר בחמש לפנות בוקר, מן יקיצה טבעית שכזו והניתוח רק בשעות הערב. יש יום שלם להעביר. ובעצם אין לי הרבה סבלנות וחשק לכלום. כל מה שרוצה זה שיגיע הערב ולהיות כבר אחרי הניתוח. רוצה שיגיע מחר!
ובינתיים מקבלת טלפונים והודעות מחברים ובני משפחה וכולם מאחלים בהצלחה ואומרים שאעבור זאת כמו "גדולה". אין ספק שזה מחמם את הלב, נותן כוח ועושה הרגשה טובה.

לפני חדשות השעה 11 משמיעים בגלגל״צ שיר שאני מאוד אוהבת 
Don't stop thinking about tomorrow 
שיר של להקת פליטווד מק, שיר שליווה את מערכת הבחירות הראשונה של ביל קלינטון,  שיר אופטימי!  כל מילה בשיר מקבלת אצלי משמעות והמסר ברור.  לא מפסיקה לחשוב על המחר שבקרוב כבר יהיה כאן. ויודעת שיהיה אפילו טוב יותר ממה שהיה. לא יודעת מהיכן שואבת את הבטחון הזה אבל משוכנעת שכך יהיה. האתמול הסתלק מחיי ומביטה רק אל המחר. 


Fleetwood Mac – Don't Stop   


If you wake up and don't want to smile
If it take just a little while
Open your eyes and look at the day
You'll see things in a different way

Don't stop thinking about tomorrow
Don't stop, it'll soon be here
,It'll be even better than before
Yesterday's gone, yesterday's gone

Why not think about times to come
And not about the things that you've done
If your life was bad to you
Just think what tomorrow will do

Don't stop thinking about tomorrow
Don't stop, it'll soon be here
,It'll be, better than before
Yesterday's gone, yesterday's gone

All I want is to see you smile
If it takes just a little while
I know you don't believe that it's true
I never meant any harm to you

Don't stop thinking about tomorrow
Don't stop, it'll soon be here
,It'll be, better than before 
Yesterday's gone, yesterday's gone

Don't stop thinking about tomorrow
Don't stop, it'll soon be here
,It'll be, better than before
Yesterday's gone, yesterday's gone

Ooh, don't you look back
Ooh, don't you look back
Ooh, don't you look back
Ooh, don't you look back
להאזנה לשיר לחץ כאן

22 תגובות:

  1. נאווה - את מדהימה אותי שוב ושוב. כמה כוחות חבויים בך, אחותה העדינה והשקטה של חברתי. מרגש לקרוא. יעל

    השבמחק
  2. יעל יקירתי! איזה כיף לשמוע! תודה רבה! יש רגעים בחיים שיש לשנס מותניים! זה ללא ספק היה אחד מהם!

    השבמחק
  3. ממש מרגש ונעים לקרוא. מילות השיר מדהימות, אופטימיות במיטבה!

    השבמחק
  4. מרסיה יקרה! תודה רבה! את נותנת כוח להמשיך!

    השבמחק
  5. נאוה יקירתי, כרגיל ריגשת...כמה כוח ואופטימיות. השלמת לי את הפאזל של התקופה הראשונה, לפני שבישרת לי. והשיר...מקסים ואופטימי. גם אני אוהבת אותו. בכלל, החיבור שלך לשירים זה משהו שאני תמיד זוכרת. אני מאחלת לך שבלבך יתנגנו תמיד שירים שמחים. רק בריאות והרבה כוח! שרון.

    השבמחק
  6. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  7. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  8. שרון יקירתי! תודה שממשיכה לעקוב! תודה על הפרגון! הוא בהחלט דוחף קדימה להמשיך לכתוב.

    השבמחק
  9. אני מחכה כבר ליום שלישי הבא.
    אישה מיוחדת כ"כ.

    השבמחק
  10. אביתר היקר! אתה מדהים!!! אתה משמח אותי כל פעם מחדש! תודה רבה!!!

    השבמחק
  11. נאווש, את מדהימה אותי בכתיבתך. שוב ושוב את כותבת כך שנכנסת לסיפורך עם כל החושים. יש בך יכולת נדירה להעצים את החיובי והרי אנחנו פוגשים את עצמנו ואחרים מתבוננים שעות על החצי הריק... במילותייך את מסמנת דרך לאחרים ובכוחה של דרך לשנות חיים שלמים. אוהבת אותך ומחכה לפרק הבא.

    השבמחק
  12. דפוש היקרה, יש בך יכולת לפרגן ולהעלות חיוך ענק על פניהם של אנשים ועל פני. תודה רבה על כל האהבה שאת מרעיפה עלי בנדיבות כה רבה. אוהבת אותך!

    השבמחק
  13. דרך המחשבה והעשיה שלך מדהימות. אני צפיתי מהצד בכל מה שסיפרת. וזה היה ממש כמו שסיפרת.
    מצפה לקרוא עוד

    השבמחק
  14. דרך המחשבה והעשיה שלך מדהימות. אני צפיתי מהצד בכל מה שסיפרת. וזה היה ממש כמו שסיפרת.
    מצפה לקרוא עוד

    השבמחק
  15. ג'ודי היקרה! תודה רבה רבה! מעריכה מאוד!!!

    השבמחק
  16. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  17. כמה תעצומות נפש ואופטימיות יש בך, ראוי להערצה. חיבוק אוהב נאווה

    השבמחק
  18. נאוה יקרה! תודה רבה! המילים שלך מחזקות ונותנות המון כח! מעריכה מאוד!

    השבמחק
  19. נאוה מדהימה שכמוך, כמה חוזק וחכמה...אשת ברזל עטופה נוצות רכות...וסגנון הכתיבה שלך זורם ונהדר...ממתינה לפוסט הבא!

    השבמחק
  20. בשמת יקירתי! את מרגשת אותי במילותיך! תודה רבה על הפרגון! מעריכה מאוד שאת עוקבת וקוראת!

    השבמחק
  21. תודה על כל נקודות האור שאת מלמדת אותנו.

    השבמחק
  22. אילון היקר! בזכות אנשים כמוך הצלחתי לראות המון אור! תודה רבה!

    השבמחק