יום ראשון, 10 ביולי 2016

11. אתנחתא קומית

לא העליתי פוסט כבר כחודשיים. ומי שמכיר אותי יודע שאם התחלתי משהו ודאי אסיים. כל כך רציתי לספר על טיפול הכימותרפיה החגיגי והאחרון, על ״הקרנת בכורה״ שבעקבותיה חמישה שבועות של הקרנות שמסתיימים בדיוק לפני ראש השנה וכמה חגיגי וסמלי לסיים את כל פרק סרטן השד שלי בזמן הזה של השנה אבל לחיים יש דינמיקה משלהם. 

פתגם ביידיש אומר, "האדם מתכנן והאלוהים צוחק" (באידיש זה כמובן נשמע יותר טוב, וגם מתחרז – "אַ מֶענְטְש טרַאכְט אוּן גוֹט לַאכְט").  כלומר, שלא משנה כמה תתכנן זה פשוט לא בידיים שלך. ולהבדיל, הרמב"ם טען ש"הכל צפוי והרשות נתונה" כלומר שדברים נקבעים ע"י הגורל אבל לאדם יש את האפשרות לקבל החלטות שונות בכל שלב בחייו ועל כן לגרום לגורלו להשתנות.
אז בהחלט החיים מזמנים לנו הפתעות ותפקידנו לבחור נכון! ואני בתחושה שהחיים הם ללא ספק רכבת הרים, פעם אתה למעלה ופעם למטה, לעתים חווה הצלחות והנאות צרופות ולעתים כישלונות וחששות. השאלה מה העולם נותן ומה אנו בוחרים לקחת?

באחד הימים לפני חג הפסח האחרון אני יוצאת מן המקלחת ומורחת את גופי בקרם לחות. דבר שבשגרה מבחינתי. בעודי מחליקה את ידי הימנית על שוק רגל ימין אני חשה בבליטה תת עורית. אני נדרכת. מעבירה שוב את ידי על הרגל ושוב מרגישה בבליטה, בליטה קשה. זה לא היה כאן אתמול אני מהרהרת לעצמי. המילה גוש מהדהדת בראשי. לא קיבלתי מכה, אין שינוי בצבע העור, האזור לא חם. בכל זאת מציעה לעצמי לא להיכנס ללחץ ולהמתין מספר ימים בציפייה שיעבור. 
כעבור מספר ימים מבינה שזה לא עובר ולא משתנה. זה פשוט שם. קובעת תור לרופאת המשפחה, דר׳ שרון חרמוני-אלון,  והיא כמובן שואלת אם קבלתי מכה. אומרת שלא ומקבלת הפנייה לצילום. הצילום תקין. וגם זה לטובה אבל הבליטה עדיין במקומה.
בהמלצת רופאת המשפחה קובעת תור לאורתופד שמנסה להרגיע ואומר שמרבית הגידולים ברגליים הם שפירים אבל בגלל ״ההיסטוריה שלי״ כדאי שאעשה אולטראסאונד. וכמובן שלא יכולה לסרב וקובעת תור תוך מספר ימים. סרטן שד הלא מקצר זמן המתנה. והתשובה שמגיעה מעוררת דאגה. מדובר על תהליך שגודלו 2.5/0.8 ס״מ שאינו הומוגני וגבולותיו מטושטשים. טיב הממצאים לא ברור ואני מרגישה תחושת מחנק. 
מתקדמת שלב ומקבלת הפנייה ל-MRI.  ושוב קובעת תור מהיר ומגיעה עם רעואל באישון ליל לניידת שממוקמת בבי״ח סורוקה. הרגשה של כבדות. עוד לא חלפה שנה מאז סיימתי את הטיפולים ושוב למצוא את עצמי עוסקת בעניינים רפואיים. מה קורה לי בגוף??
עוברת את בדיקת ה-MRI, תוך הזרקת חומר ניגוד. הבטן מתהפכת וכל-כך רוצה לשמוע בשורות טובות ומעודדות. התשובה לא מאחרת לבוא. וגם הפעם אינה החלטית. מדובר בגידול שפיר או בסרקומה (סרטן ברקמות רכות). וההמלצה היא בירור היסטולוגי.

בעזרתה של חברה טובה, דר׳ דבורה אהרוני, רופאה במכון הדימות בתל השומר אני מקבלת תור מהיר לביופסיה. מגיעה אחרי יום העצמאות לתל השומר והבטן אומרת לא יאומן. מה אני עושה פה בכלל? (ולא שואלת למה?).
הרופאים מקצועיים ונחמדים. וגם הם תוהים על צירוף המקרים המוזר הזה ועל סמיכות האירועים הרפואיים בחיי.
מחכה שבוע לתוצאות וזו מריטת עצבים שאין דומה לה. כל כך רוצה לשמוע בשורות מרגיעות. מקבלת טלפון מדבורה חברתי, קולה לא מבשר טובות והיא לא צריכה לומר הרבה. מדובר בסרקומה. היא מעבירה אותי לרופא אורתופד אונקולוג שבהרבה רגישות מבקש שאגיע אליו לפגישה. ואני כל כך עצובה.

מתקשרת לרעואל והוא בישיבה ומתקשה לענות, מבינה ששוב צריכה לעשות שיחה עם הילדים ולהסביר ומה בדיוק אומרים? מדברת עם גל הבכורה עם דמעות בעיניים ואנחנו בעיקר מתחבקות, מעיין כמעט בת 11 שואלת איך זה יכול להיות? כבר היה לך סרטן?! ויובל אומר ושואל הרי קיבלת טיפולים ותרופות כדי שהמחלה לא תחזור?! וזה מוזר אבל אני מרגישה צורך להתנצל שמעבירה אותם שוב את הטלטלה הזו.
ושוב יודעת שצריכה לספר לבני משפחתי, אחותי, הורי וחברי ומרגישה שמצד אחד בורכתי שהם אתי בכל המסעות האלה שעוברת. ומצד שני מרגישה כמו ילד קטן שאומר שקיבל מכה כדי לקבל תשומת לב וזו אינה הרגשה נעימה.

מגיעה לתל השומר לפגישה עם האורתופד האונקולוג ומקבלת טלפון מהאונקולוגית שלי באסותא. היא מנסה להרגיע ולומר שהגידול קטן וממליצה להגיע לייעוץ גם אצל פרופ׳ יהודה קולנדר באיכילוב. המלצה עליו קיבלתי גם מרופאת המשפחה שלי. ואני מבינה שלמרות שרוצה לזרז את העניינים, כדאי לקבוע תור לחוות דעת נוספת.  
נכנסים לפגישה עם הרופא בתל השומר והוא מסביר שיש צורך בניתוח וכנראה גם בהקרנות. אך מרגיע ואומר שכנראה לא יהיה צורך בכימותרפיה. כמה מרגיעה הידיעה שיש מצב שלא אאבד שוב את שיער ראשי. זה כל כך חשוב לילדים. הרופא נותן לי הפנייה ל-PET CT כדי לוודא שאין עוד הפתעות. ואכן לשמחתי למעט התהליך ברגל ימין אין ממצאים נוספים וגם הגידול הזה קטן ממה שחשבו בתחילה וגודלו 1.5/0.6 ס״מ וזה משמח! מחפשת את נקודות האור ונאחזת בהן.

רעואל קובע לי תור לפרופ׳ קולנדר באיכילוב ואני מתבקשת להביא את חומרי הביופסיה שנעשתה לי בתל השומר. הפרופ׳ עושה רושם מקצועי וסופר אנושי. עם חיוך על הפנים, רגוע, מסביר שמדובר בסרקומה בעלת דרגת ממאירות נמוכה, אך מסביר שבגלל המיקום יש צורך בפגישה עם פלסטיקאים כדי לשקול אפשרות של השתלת עור. ובכל מקרה מסביר שלמרות שסומך על ממצאי הבדיקה ההיסטולוגית של תל השומר הרי שהוא לא מנתח בלי בדיקה היסטולוגית נוספת שתעשה באיכילוב. ואני מרוצה שיבדקו שוב. ומחזיקה אצבעות ומתפללת לבשורות טובות. בינתיים נפגשת עם פרופ׳ קולנדר וצוות של פלסטיקאים ומרגישה שהגעתי לידיים הנכונות. מרגישה שסומכת עליהם ושיעשו הכי טוב שאפשר.

כעבור שבוע מגיעה שיחת טלפון מפרופ׳ קולנדר. בקול בטוח והחלטי הוא אומר שלא מדובר בגידול סרטני אלא בגידול שפיר (Nodular Faceiitis ) ושקל לטעות באבחנה ולחשוב שמדובר בסרקומה.
חיוך מתפשט על פני. פשוט אושר!  מרגישה שהלא יאומן אכן קרה. איזו הקלה! בוחרת לסמוך עליו! הפרופ׳ אומר שכרגע לא קובעים תור לניתוח. הוא מעוניין במעקב.

חברה שואלת אותי אם אני לא כועסת על מי שאחראי על הממצאים בתל השומר ועונה שממש לא. מי שלא עושה לא טועה ורפואה זה לא מדע מדוייק. ומקווה שפרופ׳ קולנדר אכן צודק. בכל מקרה שמחה ששמעתי בעצת רופאותי והגעתי לחוות דעת שנייה באיכילוב אחרת הייתי כבר אחרי ניתוח ובדרך להקרנות...
בסוף חודש יוני מגיעה לפגישה באיכילוב עם פרופ׳ קולנדר שאומר שכרגע הניתוח מבוטל ואני נכנסת למעקב בלבד ולטענתו יש סיכוי שתוך מספר חודשים הגידול פשוט יעבור. כמה אופטימי?! רעואל ואני מחייכים באושר! 

בסוף חודש יולי אעבור שוב MRI ומקווה שאכן הגידול קטן בהדרגה. ומחר אני חוגגת יום הולדת ומאחלת לעצמי לשמוע רק בשורות טובות ולבחור להיות מאושרת ואופטימית בכל מצב! כמו שכתבתי בתחילה, החיים כרכבת הרים וצריך לבחור מה לוקחים. אני בוחרת בטוב! "קוראים לזה לחיות"!


לבחור נכון 
מילים: אמיר דדון ואלדד ציטרין
לחן: אמיר דדון ואלדד ציטרין

בסוף הכול מתנקז אליי
עניין של זוויות
אני לא מבין רמזים אולי
צבעים ואותיות

מבט חטוף אל עצמי ודי
רק לא להסתכל
מה שבפנים כבר בפנים מדי
קוראים לזה הרגל

מתי אלמד לבחור נכון
להאמין, לראות שטוב
בלי להביט שוב לאחור
לבחור נכון

אותו הקול מדבר אליי
פוגש בי בלילות
הולך מבלי להבין לאן
האם אדע לחזור
מבט חטוף מסביב ודי
יותר כבר לא אפול
יש ילד שמתסכל עליי
קוראים לזה לגדול

מתי אלמד לבחור נכון
להאמין, לראות שטוב
בלי להביט שוב לאחור

בסוף הכול מתחבר אליי
עניין של חלומות
אם אתעורר בדיוק בזמן
אולי אוכל לזכור

אומרים יש מי ששומר עליי
נותן לי את הכוחות
עוד לא מצאתי תשובה אבל
קוראים לזה לחיות

מתי אלמד לבחור נכון
להאמין, לראות שטוב
בלי להביט שוב לאחור
לבחור נכון


להאזנה לשיר לחץ כאן

11 תגובות:

  1. נאווה׳לה, הרגשתי איך הלב מתכווץ והמוח חושב שזה פשוט לא יכול להיות. וואו. כמה כוחות!
    פונה להוא שם למעלה, עם רשות או בלי רשות, צוחק או לא... שיעלה אותך על איזה מתקן אחר - אולי על קרוסלת סוסים? קצת מסחרר אבל מאוד אצילי ��
    שולחת לך נשיקות וחיבוקים. את מדהימה!

    השבמחק
  2. יעל יקירתי, תודה רבה רבה! לחיים יש דינמיקה משלהם ואני משתדלת לחייך! נשיקות.

    השבמחק
  3. נאווש אהובה ויקרה שלי, יש מה לחגוג! כל יום תחגגי ובמיוחד מחר ביום הולדתך. אין כמוך בעולם. את השראה לי. תודה על כל מה שאת מעניקה לי, במילותייך, בחכמתך ובאהבתך. שנמשיך לשמוח ולחגוג ולהיות שותפות לשיחות רבות כל כך, רציניות וגם הכי שטותיות בעולם. אוהבת אותך.

    השבמחק
  4. נאווש אהובה ויקרה שלי, יש מה לחגוג! כל יום תחגגי ובמיוחד מחר ביום הולדתך. אין כמוך בעולם. את השראה לי. תודה על כל מה שאת מעניקה לי, במילותייך, בחכמתך ובאהבתך. שנמשיך לשמוח ולחגוג ולהיות שותפות לשיחות רבות כל כך, רציניות וגם הכי שטותיות בעולם. אוהבת אותך.

    השבמחק
  5. דפוש יקרה! תודה רבה על הכל! בורכתי שיש לי חברה כמוך, שנמשיך לחייך יחד תמיד! אוהבת אותך מאוד.

    השבמחק
  6. נאוה יקרה
    היינו יחד אתך ברכבת ההרים,אבל את היית הנהגת ויחד עם רעואל ידעתם להבחין בתמרורים שבדרך.ידעתם לקרוא אותם לנכון ולזהות את הכיוון הנכון. לא היית זקוקה לעוד נסיון כמו זה שעברת,אבל אם כבר גם מזה למדת על ככוחותייך.
    אוהבת,
    חנה

    השבמחק
  7. חנה יקרה! כתבת נכון ומדויק! תודה רבה רבה! נשיקות

    השבמחק
  8. נאוה, יקירתי, אני קוראת את דבריך בדמעות שהעצב והשמחה מתערבבות בהן כנראה בשטף. ככ עצובה שהיית צריכה לעבור את הסיוט הזה שוב, וככ שמחה שהכול בסדר. מאחלת לך בריאות איתנה והרבה שלווה ושקט. אוהבת, שרון.

    השבמחק
  9. נאוה, יקירתי, אני קוראת את דבריך בדמעות שהעצב והשמחה מתערבבות בהן כנראה בשטף. ככ עצובה שהיית צריכה לעבור את הסיוט הזה שוב, וככ שמחה שהכול בסדר. מאחלת לך בריאות איתנה והרבה שלווה ושקט. אוהבת, שרון.

    השבמחק
  10. שרון יקירתי, אין ספק שהחיים מתעתעים בנו לעתים ואני משתדלת להביט על חצי הכוס המלאה. בריאות אושר ושלווה לכולנו והמון תודה! נשיקות

    השבמחק
  11. נאוה
    יפה כתבת כאן
    בחירת מילים נפלאה
    בריאות אושר ואהבה

    השבמחק